האם זכות התחלוף מוגבלת כלפי המזיק בלבד ?

מאת : איתי חיון

ביום 25.9.2002, נפגע מפעל כתוצאה מנפילת טיל שנורה מרצועת עזה. למפעל נגרם נזק רב. מאחר והמפעל היה מבוטח כנגד נזקי טרור, פיצתה אותו המבטחת בגין נזקיו. המבטחת הגישה תביעה כנגד מנהל מס רכוש לקבלת פיצוי בגין התשלומים ששילמה למפעל. מנהל מס רכוש דחה את התשלום לחברת הביטוח ולכן הגישה המבטחת תביעה לבית המשפט להכריע בעניין זה.

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה –

 

האם זכות התחלוף היא כלפי המזיק בלבד או שמא היא ניתנת גם כלפי גורמים נוספים ?

 

זכות התחלוף מעוגנת בסעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח וזו לשונו:

 

הייתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור הפיצויים ששילם.

 

מנהל מס רכוש טען כי זכות החזרה מכוח הוראת התחלוף היא כלפי המזיק בלבד, שכן כוונת זכות התחלוף הינה שלא לשחרר את המזיק מאחריותו.

ובמילים אחרות,  המזיק יצטרך לפצות את הניזוק (או את חברת הביטוח שלו במידה והיא שילמה לו תגמולי ביטוח בגין אותו מקרה) וכך לא ייוצר מצב שבו המזיק מתחמק מתשלום על הנזק שיצר.

מנהל מס רכוש הבהיר כי אין כוונת החוק להקים זכות תביעה למבטח כנגד גורמים שאינם קשורים לנזק, דוגמת מנהל מס הרכוש.

מאחר ומנהל מס רכוש הוא לא זה שגרם לנזקי המפעל, אין לחברת הביטוח זכות תחלוף כלפיו.

 

חברת הביטוח טענה מנגד, כי שלושת תנאיה של זכות התחלוף הם:

1.     חבות המבטח לפי הפוליסה.

2.     ביצוע תשלום בפועל למבוטח על ידי המבטח בהתאם לפוליסה.

3.     חבות של הצד השלישי לפצות את המבוטח.

לטענת חברת הביטוח, מטרתו העיקרית של זכות התחלוף, היא למנוע התעשרות של החייב שצד ג' פרע את חובתו . אך צד שלישי אינו חייב להיות "מזיק" דווקא.

במילים אחרות, המבוטח זכאי לפיצויים משני גורמים – חברת הביטוח ומס רכוש. מאחר והמבוטח החליט לתבוע את חברת הביטוח בגין נזק זה, הזכות של המבוטח לתבוע את מס רכוש עוברת לחברת הביטוח, שכן אחרת מס רכוש נהנה מכך שחברת הביטוח משלמת את החוב במקומו.

 

ומה הייתה עמדת בית המשפט ?

 

לטענת בית המשפט זכות התחלוף יוצרת סימטריה בין שלושת "השחקנים" המשתתפים תכופות בהליך הנזק –

הניזוק (המבוטח)

המבטח

"הצד השלישי".

המבוטח זוכה בתגמולי הביטוח מידי חברת הביטוח, זו מצידה פונה בתביעת שיפוי כלפי הצד השלישי – (בד"כ המזיק) – ובמקרה שלפנינו, מנהל מס הרכוש.

 

בהתקיים סימטריה מלאה נמנעת התעשרותו הבלתי צודקת של הניזוק אך גם התעשרותו הבלתי מוצדקת של חייב שהמבטח פרע את חובו.

סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח מדבר על מבוטח שהייתה לו זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי. לא נאמר "כלפי המזיק" ובוודאי שלא נאמר "כלפי המזיק בלבד".

אכן, במקרים רבים הצד השלישי הוא גם מי שגרם לנזק עליו פיצתה המבטחת, אך אין זה כך בהכרח. לפיכך, עשוי הצד השלישי להיות גם גוף ציבורי, כדוגמת המוסד לביטוח לאומי, או, כפי שהדבר בענייננו, מנהל מס רכוש.

זכותו של המבוטח לקבל פיצויים מרשויות המדינה עוברת בשלמותה למבטח עם תשלום תגמולי הביטוח למבוטח.

 

 

 

 

 

התגובות סגורות.

Powered by WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה:
מעבר לסרגל הכלים