האם בפוליסה שבה מספר מבוטחים, מרמה מצד אחד מהם שוללת את התגמולים גם למבוטחים התמימים ?

שלושה שותפים החליטו לפתוח מועדון, לשם כך הם שכרו מבנה ורכשו פוליסת ביטוח המכסה בין היתר נזקי אש ופריצה למבנה ולתכולה. אל הפוליסה הוספה מבוטחת נוספת – הבעלים של הנכס בו התנהל המועדון, כך שהפוליסה מנתה 4 מבוטחים סה"כ.

במהלך תקופת הביטוח פרצה שריפה במועדון. השריפה כילתה את תכולתו וגם גרמה נזק למבנה. השוכרים תבעו את חברת הביטוח שהוציאה את "פוליסת ביטוח אש" למועדון, אך המבטחת סירבה לשלם בטענה שהשריפה היתה אירוע יזום על ידי המבוטחים עצמם.

חברת הביטוח הסתמכה על כך שמדו"חות מכבי האש והמשטרה עולה בבירור כי מדובר בהצתה. כמו כן העובדות מצביעות על כך שמי שהצית את האש חייב היה להכיר את המועדון מבפנים: המצית או המציתים פרצו למועדון דרך פתח המזגן, שהיה במקום חשוך ומוסתר על-ידי צמחייה ואשר הסורגים, שהגנו עליו, כנדרש בתנאי הביטוח, הוסרו לפני כן ממקומם על-ידי המבוטחים.

בנוסף לכך, סכום הביטוח מפני נזקי שריפה שולש לתכולה והוכפל למבנה חודשים אחדים בלבד לפני ההצתה וזאת כאשר אין כל יחס בין שווי הרכוש המבוטח בפועל לסכום הביטוח הגבוה שנרכש. לעומת זאת, הכיסוי הביטוחי כנגד פריצה וגניבה בוטל כחודש לפני הגדלת הביטוח מפני אש, על-אף מקרה קודם של פריצה למועדון. כמו כן, עסק המועדון היה כושל. מצבו היה רע והתנהל משא ומתן למכירתו.

על סמך עובדות אלו, חברת הביטוח דחתה את תביעת השוכרים. אך חשוב לציין כי חברת הביטוח לא טענה כי המבוטחת הנוספת (הבעלים של המבנה) קשורה לאותו אירוע שריפה יזום.

והשאלה היא – האם במקרי הצתה שבהם נטען כי אחד מן המבוטחים אחראי להצתה, מה זכותו של המבוטח השני (התמים) לתגמולי הביטוח ?

לשם כך, בית המשפט פיתח את דוקטרינת "המבוטח התמים" הקובעת כי במצבים מסוימים, בהם מכסה אותו חוזה ביטוח מספר מבוטחים, חברת הביטוח תהיה פטורה מאחריותה כלפי המבוטח האשם, אך לא כלפי המבוטח התמים שבהתנהגותו לא נפל כל פגם.

הרעיון המרכזי הוא שבמצבים מסוימים, שלילת תגמולי הביטוח של המבוטח האשם אינה מצדיקה, הענקת אפשרות לחברת הביטוח לשלול את תגמולי הביטוח למבוטחים האחרים אותם מכסה חוזה הביטוח.

בית המשפט עושה הבחנה בין מבוטחים בפוליסה שהם בעלי אינטרס זהה בנכס המבוטח (כגון בעלים במשותף בנכס), לבין מבוטחים בפוליסה בעלי אינטרס שונה (כגון משכיר ושוכר). כאשר מדובר במבוטחים בעלי אינטרס משותף (למשל, בעלים במשותף של רכוש שנשרף), הרי שחברת הביטוח נושאת בחבות אחת להעניק פיצוי בגין הפגיעה באינטרס המשותף (הנזק לרכוש המשותף), לעומת זאת, כאשר מדובר במבוטחים בעלי אינטרס שונים (למשל, בעלי דירות שונות בבית משותף או משכיר ושוכר של מבנה), הרי שהנזק אומנם נוצר בעקבות אותו אירוע (שריפת הבניין), אך הזכות של כל מבוטח היא זכות נפרדת לפיצוי, מאחר שהיא מתייחסת לאינטרס אחר.

חשבו למשל, על מצב שבו בעלי דירות בבית משותף מתאגדים יחדיו, ועורכים ביטוח מפני שריפות, המכסה את כלל הדירות הבניין. לימים, מתרחשת שריפה, ומתברר כי אחד מבעלי הדירות גרם לה במתכוון. ברור כי בעל הדירה שגרם בזדון לשריפה לא יוכל לתבוע בגין הנזק שנגרם לדירתו, אך האם חברת הביטוח תהיה פטורה גם מאחריותה כלפי יתר בעלי הדירות בבית המשותף? התשובה היא לא. חוזה הביטוח בדוגמה זו כורך אומנם מספר מבוטחים (בעלי הדירות בבית המשותף), אך הפטור שניתן לחברת הביטוח מול אחד מהם (בעל הדירה שהצית את הבניין) אינו מצדיק שחרורה מאחריות כלפי יתר המבוטחים (בעלי הדירות שאינם אחראים לשריפה).

לכן כאשר המבוטחים הם בעלי אינטרסים שונים, הנכונות להפעיל את דוקטרינת "המבוטח התמים" גבוהה יותר. הטעם לכך הוא שהזיקה בין המבוטחים חלשה יותר, וההצדקות לקשור את גורלו של המבוטח התמים במבוטח שנפל אשם בהתנהלותו פחותות.

לכן, בפוליסות שנהוג לכלול בהן מספר מבוטחים (כפי שנהוג למשל בביטוח עבודות קבלניות, ביטוחי עסקים וביטוחי בתים משותפים), מרמה מצד אחד המבוטחים לא שוללת בהכרח את התגמולים לשאר המבוטחים, ויש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לפסיקה.

שלכם,

איתי חיון

 

 

 

 

 

 

התגובות סגורות.

Powered by WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה:
מעבר לסרגל הכלים